סליחה, במי מדובר?

השחקנית הכי אגדתית של הקולנוע האילם והמדבר, זו שקראו לה ״האלוהית״ וגם ״הפנים״ ו״מלכת הקרח״. עם המבטא השבדי, חיי האהבה השערוריתיים, והשורה המפורסמת (מהסרט ״גראנד הוטל״) ״אני רוצה להיות לבד״ שהפך, בסופו של דבר, למוטו של חייה כשפרשה מעולם הקולנוע בשיא תהילתה.

לאורך הקריירה שלה היא עברה תהליכי שינוי תדמיתיים על ידי שורה של ״פיגמליונים״ מקו הייצור של האולפנים הגדולים שתחת שרביטם הפכה מזבנית ביישנית ל״אשת הקרחון השבדי״ שהפכה לאחד האייקונים המזוהים ביותר של ימיו הראשונים של הקולנוע ההוליוודי.

למה אייקון?

אם ישנם פנים. שמסמלים את הפאם פטאל האולטימטיבית כפי שנוצקה והוכתבה על ידי המנגנון ההוליוודי, הרי אלו הן פניה של גרבו. מסתורית, בלתי מושגת, קפריזית ומפתה. היו לה מאהבים והיו לה מאהבות והיה לה קסם גדול ומעמד של דיוה שניצבת גבוה מעל כולם. תדמית שהייתה, כנראה, רחוקה מאוד מהנפש הביישנית ואכולת הספקות העצמיים שנחבאה מתחת לעיניים העצובות והזוהרות והקול החושני.

היא הייתה כוכבת הוליוודית ענקית במשך 20 שנים, ומתבודדת סדרתית חמישים שנה נוספות. היעלמות תקשורתית שרק חיזקה את תדמיתה כאשת המסתורין, הגדולה מהחיים, והטרגית במידה, תדמית שממנה יוצקים בהוליווד את המיתולוגיות הכי מוצלחות.